פסק-דין בתיק ע"פ 72247/06

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא תעבורה תל-אביב, כב' השופטת שדמי בתיק פ.ל. 1213/06, לפיו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רשיון נהיגה בניגוד 10(א) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא ביטוח בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיפים 62(2) ו- 38(2) לפקודת התעבורה, נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לסעיפים 62(3) , 39(א) ו- 38(1) לפקודת התעבורה ו- תקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

העונש שגזר בית משפט קמא על המערער בגין עבירות אלה הינו: מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, פסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 5 שנים, מאסר על תנאי בן 4 חודשים לשנתיים, קנס בסך 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו.

לטענת ב"כ המערער, על אף שהודה המערער, מיד, בכל העבירות המיוחסות לו, לא נתן בית משפט קמא משקל להודאה זו, לא נתן משקל לחסכון בזמנו היקר של בית המשפט, לא נתן משקל לנסיבותיו האישיות של המערער והחמיר עימו יתר על המידה.

מוסיף וטוען ב"כ המערער, כי עברו הפלילי של המערער הינו בבחינת נחלת העבר. כיום הוא נמצא על דרך המלך. מתעתד להקים משפחה. אשתו בחודשי הריונה האחרונים.

תקופת 30 יום ריצה במעצר בגין תיק נשוא ערעור זה. יש להסתפק בתקופה זו כתקופת מאסר. היה מקום ליתן לו עונש הצופה פני עתיד ולא להחזירו אל עברו.

לטענת ב"כ המשיבה, למערער עבר פלילי בנוסף לעברו התעבורתי. אין מקום ליתן לו הזדמנות נוספת משום שב- 12.3.05 הורשע. 4 חודשים לאחר מועד זה שב ומבצע את אותה עבירה ממש. המערער הוא מסוג הנהגים אותם יש להוריד מהכביש ולשלוח לכלא.

בישיבת ביהמ"ש מ- 4.3.07, מצא ביהמ"ש לנכון, טרם דיון, בערעור זה, לשלוח את המערער על הממונה על עבודות שירות, תוך שביהמ"ש מציין בפרוטוקול הדיון בזו הלשון: " מבלי לטעת איזו ציפיה שהיא בלב המערער ובכדי שלא ימצא עצמו ביהמ"ש בסופו של יום כבול, טרם שמיעת מלוא הטיעונים בערעור, נדחה לצורך קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות באם המערער כשיר לריצוי עבודות שירות" .

ביום 24.6.07 נשמעו טיעונים בערעור זה. ב"כ המשיבה מבקשת מביהמ"ש שלא להתערב בעונש שהוטל בביהמ"ש קמא, לאור נסיבות המקרה החמורות, לאור היותו של המערער נהג עבריין, נהג מסוכן, נהג הממשיך לבצע עבירות לאחר שרשיונו נשלל בביהמ"ש, מצפצף על ביהמ"ש, על החוק.

העבירות מבוצעות בסמיכות זמנים זו לזו. ביהמ"ש קמא נתן משקל לכל הנסיבות המקלות ואין מקום להתערבות נוספת.

מתוך בחינת עברו התעבורתי של המערער עולה, כי נזקפו לחובתו 16 הרשעות קודמות, ביניהם תאונת דרכים שבוצעה ב- 17.8.91. רשיון הנהיגה הוצא בשנת 85.

לנאשם עבר פלילי בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו שבוצעה ב-12.3.05, עבירות סמים, תיווך בעסקי סמים, אחזקת כלים, אחזקת סמים, עבירות תקיפה ואיומים, תקיפת שוטר, הדחת קטין לסמים.

המערער ריצה בעברו מאסר מאחורי סורג ובריח.

שקלתי רבות בקשת ב"כ המערער להקל בעונשו, ולהורות כי המאסר בפועל ירוצה בדרך של עבודות שירות. שקלתי בכובד ראש נסיבותיו האישיות של המערער. אל מול נסיבות אלה יש לשקול בכובד ראש אינטרס הציבור והעונש ההולם עבירות תעבורה המבוצעות יחדיו ומשולבות זו בזו כנהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה, בקלות ראש ובשכרות, כאשר כל אחד מעבירות אלה בנפרד הינה עבירה חמורה. השילוב בינהם באותה נהיגה מעצימה המסוכנות הנשקפת למבצעי עבירות אלה במשולב. מה גם שהמערער שלפני שנהג בזמן פסילה ניסה לברוח ממחסום משטרה כשהוא במצב של שכרות.

על ביהמ"ש לתת דעתו במסגרת כלל השיקולים לעברו של המערער בנוסף לעברו התעבורתי.

העונש הראוי לנוהג בזמן פסילה הוא מאסר בפועל, שכן כל עונש אחר אין בו כדי למנוע הישנות העבירה. כבר נתקלתי בעבירה של נהיגה בזמן פסילה שבוצעה בשעה שהעבריין נסע ברכבו הפרטי ולאחר שרשיונו הופקד בגין פסילה, לבצע עבודות שירות, שהושתו עליו כעונש בגין נהיגה בזמן פסילה.

לאור כל האמור לעיל גזר הדין שניתן בביהמ"ש קמא מאזן בין האינטרסים של המערער והציבור. העונש מתון ואין להתערב בו.

המערער יתייצב לריצוי מאסר בפועל ביום 1.8.2007 עד לשעה 09:00 במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב.

ניתן והודע בפומבי היום, כ"ב בתמוז התשס"ז, 8 ביולי 2007.